החלטה בתיק סע"ש 7121-09-12

זוהי בקשת הנתבעת 2 לסילוק התביעה כנגדה על הסף, מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות.

רקע עובדתי

1.         התובע הגיש כנגד הנתבעות תביעה במסגרתה עתר לתשלום זכויות סוציאליות בגין תקופת עבודתו ובין היתר, שכר עבודה, פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה, הפרשות פנסיוניות וכיוב'.

2.         במסגרת הבקשה שבפנינו טוענת הנתבעת 2 כי התובע הועסק, וכך גם עולה מכתב התביעה ומהנספחים שצורפו לו, על ידי הנתבעת 1 ועל ידה בלבד.

            בין התובע לבין הנתבעת 2 לא התקיימו מעולם יחסי עובד - מעביד. הנתבעת 2 אינה אלא מזמינת שרותי השמירה שסיפקה לה הנתבעת 1 בין היתר, באמצעות התובע. הנתבעת 1 סיפקה לנתבעת 2, שירותי מיקור חוץ מבלי שלנתבעת 2 הייתה כל ידיעה וכל השפעה על זהותו של השומר, תנאי העסקתו, שכרו, וכיו"ב.

            התובע צירף לכתב התביעה מסמכים שונים אשר מלמדים כולם כי הנתבעת 1 הייתה מעסיקתו הבלעדית של התובע. כך בין היתר צורפו: מכתב הפסקת עבודה מטעם הנתבעת 1, התכתבויות של בא כוח התובע עם הנתבעת 1, תלושי שכר שהונפקו על ידי הנתבעת 1 ועוד.

3.         לטענת הנתבעת 2, קריאת כתב התביעה מלמדת, כי אין הוא מקים עילה כלשהי כנגדה. תביעותיו הכספיות של התובע מבוססות על ההסכם הקיבוצי בענף השמירה, אשר כמובן אינו חל עליה וכל הטענות כנגדה נטענות בעלמא ללא פירוט מינמאלי והכל על מנת להפעיל לחץ פסול עליה, אשר תשמש ככיס עמוק.

4.         בתגובתו טוען התובע כי אין להיעתר לבקשה שכן הלכה כי סעד של מחיקה על הסף יינתן ביד קמוצה ובמשורה. התובע מוסיף כי כבר בכתב התביעה נטען מפורשות כי הנתבעת 2 העסיקה אותו במשותף לנתבעת 1 וכי לא קיימה חובותיה כלפיו.

דיון והכרעה

5.         הלכה בכל ערכאות המשפט ובפרט בבתי הדין לעבודה היא כי דחיית תובענה על הסף או מחיקתה הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון המחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף. מגמתם של בתי המשפט בכלל ובתי הדין לעבודה בפרט, לברר ולהכריע בתובענה לגופה, על פני סילוקה על הסף (דב"ע נא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ נ' אברהם רמי כלפון, פד"ע כב 518; דב"ע נא/3-195 תובנה מכונות תרגום נ' עמיחי סגל, פד"ע כג 274). עוד נפסק שסעד של סילוק תובענה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוקט בו אלא במקרים חריגים (ע"ע 408/07 מדינת ישראל נ' משה כהן, ניתן ביום 13.2.2008).

7.         גם במקרים בהם נוכח בית המשפט כי לתביעת התובע סיכוי קלוש, בית המשפט לא יחסום בפני התובע את האפשרות לברר את תביעתו ( בג"צ 254/73 צרי חברה פרמצבטית וכימית נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד כח(1) 372; ע"א 76/86 ד"ר יוסף פיינשטיין נ' ה. ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג (3) 124).

בבר"ע 12834-02-10 (החלטה מיום 10.2.2012) חזר בית הדין הארצי על הנסיבות שבהן ייעתר בית הדין לבקשה למחיקה על הסף וכדלקמן:

"מתן סעד של מחיקת תביעה על הסף מחוסר עילה מחייב קביעה, שגם אילו היו העובדות הנטענות לביסוס העילה מוכחות במלואן, אין בנמצא עילה מצד הדין אשר מאפשרת היענות לתביעה [ע"א 6313/01 עיזבון המנוח אלעד שיאון ז"ל נ. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, נ(1) 567]. על כן, נקודת המוצא לדיון בבקשה לסילוק על הסף היא כתב התביעה שהוגש על ידי התובע, כאשר על בית הדין לבחון אם בהנחה שיוכיח את טענותיו יוכל לזכות בתביעתו. במסגרת בקשה למחיקת תביעה על הסף מחמת העדר עילה נדרש בית הדין ל"בחינה טכנית-פורמאלית של כתב התביעה" בלבד, במסגרתה די בכך שהתובע יראה כי על-פני כתב התביעה בידו עילה בת תביעה [ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ. טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא(2) 312]".

8.         זאת ועוד, בהתאם לפסיקתו של בית הדין הארצי כאשר מתעוררת שאלת זהות המעביד, יעילות הדיון וקביעת חיובי הצדדים מצדיקה צירוף של כל אלה שהם שלכאורה אפשר שהם בגדר המעבידים, על מנת שבית הדין יבחן על פי מלוא הראיות את שאלת מיהות המעביד ויקבע באופן שיחייב את כלל הצדדים את חבויות המעביד כלפי העובד התובע.

(ע"ע 56413-02-12 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ נ' זיד חרפוש ניתן ביום 29.5.2012 ; ע"ע 33625-04-12 רשת עמל 1 בע"מ נ' מזל אביעוז ו-19 אחרים ניתן ביום 24.1.2013).

9.         לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני סבור שדין הבקשה לסילוק על הסף להידחות. התובע טוען בכתב התביעה שהנתבעת 2 כ"מזמינת השירותים" באתר היחיד שבו הועסק בתקופה הרלוונטית ובמשך 3 שנים חבה כ"מעסיקה במשותף" ביחד ולחוד עם החברה שהעסיקה אותו באופן פורמלי. בכתב התביעה נטען כי לנתבעת 2 הייתה השליטה והפיקוח על דרך ביצוע העבודה ושעות העבודה וכי הנתבעת 2 "עצמה עיניה" בכל הקשור לתנאי עבודתו והפרת זכויותיו. טענותיו של התובע  מצריכות כמובן הן בירור עובדתי והן ליבון משפטי. אין בסיס במצב דברים זה לטענה שיש למחוק את התביעה כנגד הנתבעת 2 על הסף. זאת, בין היתר בשים לב להלכות הברורות לפיה מחיקה על הסף של כתב תביעה הינה סעד חריג, שצריך להינתן רק מקום שברור על פני כתב התביעה שאין כל יסוד לאמור בו, אף אם יתקבלו כל טענות התובע. לא זה מצב הדברים במקרה דנן.  יש כמובן לקחת בחשבון את הפסיקה הענפה הדנה בחבויותיו של משתמש כלפי עובד בתבנית העסקה משולשת. פסיקה זו, כאמור, מחייבת בחינה עובדתית ומשפטית במסגרת ההליך לגופו.

10.       הבקשה נדחית.

            הנתבעת 2 תשא בהוצאות התובע ובשכ"ט עו"ד בגין בקשה זו בסכום כולל של 1,500 ש"ח וזאת תוך 30 יום מקבלת ההחלטה.

ניתנה היום, י"א אדר תשע"ד, ( 11 פברואר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: